fbpx

New York - London - Paris - Berlin - Prague - Haifa - Tel Aviv - Riga - Moscow - Saint Petersburg

לפרנק סינטרה היה הכל… האמנם?

בשנת 1965 הזמר והשחקן האמריקני המפורסם פרנק סינטרה היה בשיא הפופולריות שלו.

 

היו בבעלותו חברה להפקת סרטים, חברה להפקת תקליטים, חברת תעופה פרטית, מפעל לייצור חלקי טילים, נכסי נדל"ן הפרוסים בכל ארה"ב, והוא לווה בצוות אישי שמנה 75 איש.

 

הייתה לו תהילה. היו לו קשרים. אנשים אהבו אותו. היה לו סטטוס גבוה.

 

הוא היה גרוש בן חמישים, ששמר על יחסים טובים עם אשתו לשעבר. הילדים שלו העריצו אותו. לא חסרה לו תשומת לב מהמין השני.

 

היו לו אנרגיה וכסף לעשות כל מה שמתחשק לו…

 

עם כל מה שמניתי לעיל, סביר להניח שהוא היה צריך להיות האדם הכי מאושר בעולם.

 

אך כתבה של גאי טאליס (Gay Talese), שפורסמה באפריל 1966 במגזין "אסקווייר", מעידה על תמונת מצב שונה.

 

הכתבה מספרת על התפרצויות זעם של פרנק, נדודי שינה, תסכולים, דאגות, דימוי עצמי נמוך… הקריאה מגלה לנו שלפרנק היו חיים אומללים. הוא לא היה מאושר!

במילים של פרנק: "אני בעד כל מה שעוזר לך להעביר את הלילה, בין אם זו תפילה, כדורי הרגעה או בקבוק ג'ק דניאל'ס".

 

איך זה מסתדר יחד? איך זה שלאדם שיש לו הכל אין אושר?

 

הכתבה מתארת את פרנק בתור בן אנוש כמונו, שחי איתנו על אותה פלנטה.

 

אפשר ללמוד ממנה שהוא היה חשוף ללחצים רבים – הוא הרגיש שהביטלס מתחרים בו, בכך שהם צוברים פופולריות אצל הקהל הצעיר. הוא שיחק בסרט שנמאס לו ממנו, ורצה לסיים את צילומיו. הוא היה עייף מהמדיה שמחטטת ביחסים שלו עם בחורה בת עשרים בשם מיה פארו (Mia Farrow). הוא דאג בגלל סרט דוקומנטרי של CBS, שהיה אמור לצאת באותם ימים, וחשב שככל הנראה הסרט יחשוף בצורה מוגזמת את החיים הפרטיים שלו, ואפילו יעלה השערות על הקשר של פרנק עם המאפיה. בנוסף, הוא היה צריך לשיר 18 שירים ברצף למופע של NBC, בזמן שאיבד את קולו עקב הצטננות…

 

הוא היה עייף מכל השמועות סביבו. מכל האנשים שדיברו עליו…

 

הייתי מוסיף לכתבה האדירה של טאליס, שלפרנק היה משהו שעדיף שלא היה לו בכלל…

 

היה לו המיינד המגיב, כמו לטובים מבינינו. כמו לכולנו.

 

אותו חלק של המיינד שאין לנו שליטה בו. אותו חלק מהמיינד שאומר לנו שכל מה שאנחנו עשים הוא לא מספיק טוב. אותו חלק שמכפיל את כל ההשפעה החיצונית עלינו פי 100, וגורם לנו לא לראות את הבעיות שלנו  בפרופורציה.

 

המיינד המגיב מונע מאיתנו ליהנות באופן מלא מההצלחות שלנו, ומעצים כמו דרך זכוכית מגדלת את הכישלונות שלנו. הוא ממשיך לדחוף לנו את כישלונות העבר לפרצוף, אפילו שאלו התרחשו בפועל לפני שנים רבות.

 

המיינד המגיב הוא לא בררן גדול ותוקף את מי שמצליח באותה מידה שהוא תוקף את אלה שלא מצליחים. אלא אם כן – נפטר ממנו.

 

ואז נוכל ליהנות באמת מההצלחות שלנו ולא נגיב בצורה חריפה על הכישלונות שלנו, שהם חלק בלתי נפרד ונמנע מהדרך.

 

לחיים בעוצמה, אביב פז

גלה את הדרך היעילה
לשפר את המיינד שלך!

קבל מיד במייל את המדריך ליעילות המיינד!